נכון בלימודים יש אינספור עבודות קבוצתיות ונפוץ שאחד מהסטודנטים לא עושה כלום אלא "תופס טרמפ" על השאר? אז חטפתי בריבעון הזה הלם תרבות כשגיליתי שברוב הקורסים אפשר לבוא למרצה להתלונן עליו, ואז הוא יקבל ציון נמוך יותר ואנחנו נקבל ציון גבוה יותר כפיצוי.
במבחנים האמריקאים פה יש guessing correction. כלומר נגיד יש 24 שאלות ולכל אחת יש 4 אופציות? אז מתעלמים מ6 התשובות הנכונות הראשונות שלי (כי מניחים שניחשת אותם) והציון שלי הוא השאר חלקי 18 (מה שמוריד את הציון מן הסתם). חבר שעובד כTA אמר שזה ממש נדרש כחלק מהרגולציה של ההשכלה הגבוהה בהולנד.

@eyal
לא רק שבישראל אין התאמה בסגנונות בחינה וציון בין מוסדות שונים. אפילו אין באותו המוסד בין מרצים שונים.

כמה מוזר.

@ynym
אה, גם פה זה המצב, הדרישה היא לguession correction, אבל החבר הTA אמר שרק באוניברסיטה שלי יש 16 ורסיות מוכרות של זה (ובטח חלק מהמרצים משתמשים בורסיה לא מוכרת).
@eyal
איזו רגולציה מוזרה. אני ממש סקרן מה הוביל לזה.
@ynym
המנטליות ההולנדית. אתה אמור לקבל רק את הנקודות שמגיעות לך בצדק, לא נקודות מתנה על זה שהיה לך מזל בניחוש.

@eyal @ynym

מפתיע שאחרי לילה לבן הצלחתי לקלוט משהו אבל קראתי הסבר של אונ' ליידן ונראה לי שהבנתי.

אם לכל שאלה יש 4 אפשרויות אז יש סיכוי של 25% לנחש נכון ללא קשר לידע. לכן, אם ציון עובר זה 50%, אז כדי לעבור בצורה שמעידה על ידע צריך לענות על רבע מהשאלות שאפשר לנחש בלי ידע (6 מ- 24) וגם להפגין ידע ב- 50% לפחות משאר השאלות (9 מתוך 18).

אם נגדיל ל- 40 שאלות, 10 מתוכן יכולות להיות נכונות רק לפי ניחוש, לכן לציון 50 צריך לענות נכון על 10 + חצי של 30, סה"כ 25 תשובות נכונות.

https://www.organisatiegids.universiteitleiden.nl/binaries/content/assets/sociale-wetenschappen/politieke-wetenschap/reglementen/examination-grade-calculation.pdf